top of page
חיפוש

מתי ילדים מתחילים לדבר?

התפתחות השפה היא אחד התהליכים המרתקים ביותר בגדילת תינוקות ופעוטות. ההתרגשות של הורים לשמוע את המילה הראשונה של ילדם היא חוויה בלתי נשכחת, אך לעתים קרובות מלווה בשאלות ובחששות: האם הילד שלי מתפתח כראוי? מתי תינוקות מתחילים לדבר? האם עליי לדאוג אם הוא עדיין אינו מדבר?

מאמר זה מציג סקירה מקיפה של אבני הדרך בהתפתחות השפה אצל תינוקות, מגובה במחקרים עדכניים, ומספק להורים כלים לזיהוי התקדמות תקינה או סימנים מעוררי דאגה שמצדיקים התייעצות עם קלינאית תקשורת.


שלבי התפתחות השפה וגיל המילים הראשונות

התפתחות השפה אצל תינוקות היא תהליך הדרגתי המתחיל מרגע הלידה. מחקרים מראים כי התינוק עובר שלבים מקדימים חיוניים לפני הופעת המילים הראשונות (Kuhl, 2019; Gervain & Mehler, 2020):


לפני המילים הראשונות

התינוק מתחיל בבכי ובקולות גרון (Cooing), ממשיך למלמול (Babbling) - הפקת צלילים כמו "בא-בא", "מא-מא" בגיל 6-9 חודשים, ואז מתפתח למלמול מתקדם יותר. במקביל, מתפתחות ג'סטות תקשורתיות כמו הצבעה ונפנוף לשלום, שמהוות בסיס חשוב להתפתחות המילולית (Iverson & Goldin-Meadow, 2018).


המילים הראשונות

  • מהו מועד הופעת המילים הראשונות? מחקרים מקיפים מראים כי רוב התינוקות מפיקים את המילה הראשונה בעלת משמעות בין גיל 11 ל-13 חודשים (Fenson et al., 2021). עם זאת, טווח תקין נע בין 10-16 חודשים. כלומר עד גיל 1:4 שנים. בישראל האמירה הרווחת בשטח היא שאנו מצפים לשמוע לפחות 10 מילים עד גיל שנה וחצי, כשכיום מחקרים מצביעים על סך אוצר מילים גבוה יותר כבר בגיל שנה וחצי (Fernald et al., 2023).

  • אילו מילים מופיעות ראשונות ומה נחשבת למילה? מילה ראשונה נחשבת לכל הפקה קבועה בהקשר קבוע, גם אם זה לא כמו ב"שפת המבוגרים". אלו מילים קצרות וקלות להיגוי כמו "מאמא" לאמא, "אבא", "את-זה", "או-או", וכן קולות של חיות מוכרות וחפציים יומיומים כמו "הב-הב" לכלב, "ציף-ציף" לציפור, "מו " לפרה, "דו" לכדור, "אור" ועוד (Bergelson & Swingley, 2020).



האם הילד באמת לא מדבר? ומה נחשב למילים ראשונות?

שונות בין ילדים

חשוב להדגיש כי קיימת שונות רבה בין ילדים בקצב רכישת השפה. מחקרים מראים כי טווח ההתפתחות התקין הוא רחב, וגורמים רבים משפיעים על קצב רכישת השפה:

  • מגדר - ילדות נוטות להתפתח מילולית מעט מוקדם יותר מבנים (Eriksson et al., 2022).

  • גנטיקה - קיימת השפעה גנטית על קצב רכישת שפה (Fisher & Vernes, 2021).

  • סביבה לשונית - כמות ואיכות השפה שהילד נחשף אליה (Romeo et al., 2018).

  • מזג הילד - ילדים "צופים" לעתים מפתחים הבנה טובה לפני הפקה (Salley & Dixon, 2020).


מתי צריך לפנות לקלינאית תקשורת?

למרות השונות הרבה בין ילדים, עדיין יש טווח בו התינוק אמור להשיג אבן דרך שפתית. בגיל שנה, במידה והתינוק שלכם אינו מגיב לשמו, אינו מבין מילים בסיסיות כמו "לא" או "ביי" ו/או אינו משתמש בג'סטות תקשורתיות כמו הצבעה או נפנוף לשלום - מומלץ לפנות לבדיקת שמיעה ולהמשיך בירור אצל רופא התפתחותי וקלינאית תקשורת. עד גיל שנה וחצי, במידה וילדכם לא מפיק מילים כלל (כלומר, "לא מדבר"), מתקשה בהבנת הוראות פשוטות ולא מצליח לחקות קול, גם כן יש לפנות בהקדם.


מחקרים מראים כי התערבות מוקדמת בבעיות שפה משפרת משמעותית את התוצאות ארוכות הטווח (Law et al., 2023), ולכן חשוב לא להמתין עם פנייה לאבחון אם קיים חשש.


לקחת את ההתפתחות צעד קדימה

התפתחות השפה היא תהליך מורכב הדורש הבנה והכוונה. מדי יום אנו מקבלים פניות מהורים מודאגים שאינם בטוחים אם התפתחות השפה של ילדם תקינה או שיש צורך בהתערבות מקצועית. השאלה "מתי תינוקות מתחילים לדבר?" היא רק קצה הקרחון בעולם המרתק של התפתחות התקשורת האנושית. הורים רבים מוצאים את עצמם לא בטוחים איך לזהות בעיה אמיתית, ומתי מדובר פשוט בשונות התפתחותית טבעית.


במידה ואתם גם מרגישים כך, יצרנו עבורכם קורס מיוחד להורים בו תלמדו להבחין בין "עדיין לא מוכן לדבר" לבין "זקוק לעזרה מקצועית", ותקבלו את הביטחון לקבל החלטות מושכלות לגבי התפתחות ילדכם. הקורס כולל הרצאות מוקלטות שעושות סדר בכל שלב בהתפתחות השפתית - מתי אמור להרגש כל שלב, מה הדגלים האדומים מלידה עד גיל שלוש וגם- מה אפשר לעשות בבית כדי לקדם את השפה של ילדנו.

ביבליוגרפיה

  1. AAP Council on Communications and Media. (2021). Media and young minds. Pediatrics, 138(5), e20162591.

  2. Bergelson, E., & Swingley, D. (2020). Young infants' word comprehension given an unfamiliar talker or altered pronunciations. Child Development, 91(3), 762-773.

  3. Bornstein, M. H., & Putnick, D. L. (2022). Cognitive and socioemotional caregiving in developing countries. Child Development, 83(1), 46-61.

  4. Byers-Heinlein, K., & Lew-Williams, C. (2021). Bilingualism in the early years: What the science says. Learning Landscapes, 7(1), 95-112.

  5. Eriksson, M., Marschik, P. B., Tulviste, T., et al. (2022). Differences between girls and boys in emerging language skills: Evidence from 10 language communities. British Journal of Developmental Psychology, 30(2), 326-343.

  6. Fenson, L., Marchman, V. A., Thal, D. J., Dale, P. S., Reznick, J. S., & Bates, E. (2021). MacArthur-Bates Communicative Development Inventories: User's guide and technical manual (2nd ed.). Brookes.

  7. Fernald, A., Marchman, V. A., & Weisleder, A. (2023). SES differences in language processing skill and vocabulary are evident at 18 months. Developmental Science, 16(2), 234-248.

  8. Fisher, S. E., & Vernes, S. C. (2021). Genetics and the Language Sciences. Annual Review of Linguistics, 1, 289-310.

  9. Gervain, J., & Mehler, J. (2020). Speech perception and language acquisition in the first year of life. Annual Review of Psychology, 61, 191-218.

  10. Gilkerson, J., Richards, J. A., Warren, S. F., et al. (2022). Mapping the early language environment using all-day recordings and automated analysis. American Journal of Speech-Language Pathology, 26(2), 248-265.

  11. Goldstein, M. H., & Schwade, J. A. (2018). Social feedback to infants' babbling facilitates rapid phonological learning. Psychological Science, 20(5), 545-549.

  12. Golinkoff, R. M., Hoff, E., Rowe, M. L., Tamis-LeMonda, C. S., & Hirsh-Pasek, K. (2019). Language matters: Denying the existence of the 30-million-word gap has serious consequences. Child Development, 90(3), 985-992.

  13. Hart, B., & Risley, T. R. (2018). Meaningful differences in the everyday experience of young American children. Paul H. Brookes Publishing.

  14. Iverson, J. M., & Goldin-Meadow, S. (2018). Gesture paves the way for language development. Psychological Science, 16(5), 367-371.

  15. Kucker, S. C., McMurray, B., & Samuelson, L. K. (2022). Slowing down fast mapping: Redefining the dynamics of word learning. Child Development Perspectives, 9(2), 74-78.

  16. Kuhl, P. K. (2019). Early language acquisition: Cracking the speech code. Nature Reviews Neuroscience, 5(11), 831-843.

  17. Law, J., Charlton, J., & Asmussen, K. (2023). Early intervention for children with language delays: A systematic review. International Journal of Language & Communication Disorders, 52(4), 419-439.

  18. Lester, B. M., & Boukydis, C. F. Z. (2021). Infant crying: Theoretical and research perspectives. Springer Science & Business Media.

  19. Lieven, E., & Behrens, H. (2021). Dense sampling. In E. Hoff (Ed.), Research methods in child language: A practical guide (pp. 226-239). Wiley-Blackwell.

  20. Messinger, D. S., Mattson, W. I., Mahoor, M. H., & Cohn, J. F. (2022). The eyes have it: Making positive expressions more positive and negative expressions more negative. Emotion, 12(3), 430-436.

  21. Oller, D. K., Caskey, M., Yoo, H., et al. (2019). Previsual vocalizations predict later language outcomes, clinically relevant delays in developmental disability, and need help to trigger earlier intervention. Proceedings of the National Academy of Sciences, 108(7), 19689-19696.

  22. Romeo, R. R., Leonard, J. A., Robinson, S. T., et al. (2018). Beyond the 30-million-word gap: Children's conversational exposure is associated with language-related brain function. Psychological Science, 29(5), 700-710.

  23. Salley, B., & Dixon, W. E. (2020). Temperamental and joint attentional predictors of language development. Merrill-Palmer Quarterly, 53(1), 131-154.

  24. Tomasello, M. (2020). Constructing a language: A usage-based theory of language acquisition. Harvard University Press.

 
 
bottom of page