הקשר בין "קביעות אובייקט" למשחק קוקו ולהתפתחות שפה

מהי קביעות אובייקט ואיך היא קשורה להתפתחות הפעוט?

כשהקטנטן משחק בצעצוע והוא נשמט מידו ויוצא מטווח הראייה שלו – האם הוא מאבד עניין או מחפש אותו?

כשאתם משחקים ב"קוקו", הוא צוחק או נותר אדיש?

סיטואציות יומיומיות אלו מתבססות על מושג מרכזי בהתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות – "קביעות אובייקט" (Object Permanence) – המתאר את ההבנה שאובייקטים ממשיכים להתקיים גם כאשר אינם נראים לעין.

בעוד אנו המבוגרים מניחים כמובן מאליו שחפצים, אנשים ומקומות קיימים גם כשאינם נוכחים לעינינו, לתינוקות זו הבנה נרכשת שמתפתחת בהדרגה במהלך השנתיים הראשונות לחיים. את המושג טבע הפסיכולוג השווייצרי ז’אן פיאז'ה (Jean Piaget) במסגרת שלב ההתפתחות הסנסו-מוטורית (מלידה ועד גיל 24 חודשים). פיאז'ה ראה בקביעות האובייקט אבן דרך קוגניטיבית ראשונה, המובילה לפיתוח חשיבה סמלית – הבסיס לרכישת שפה, זיכרון, חשיבה ולמידה.

איך קביעות האובייקט מתפתחת?

פיאז'ה תיאר את התפתחות קביעות האובייקט כתהליך של שלבים עוקבים:

עד גיל 4 חודשים – התינוק עוקב במבט אחר אובייקט ולעיתים מושיט אליו יד. אם האובייקט מוסתר או יוצא מטווח הראייה – העניין בו פוחת.
4–8 חודשים – מתחילה הבנה ראשונית: תינוק ימשיך להתעניין באובייקט שמוסתר חלקית, אך יאבד עניין אם יכוסה לגמרי. בשלב זה ניתן להתחיל לשחק משחקי קוקו פשוטים.
💡 טיפ – נסו להסתיר חפץ או פנים בעזרת מטפחת שקופה בלבד, כדי לאתגר בעדינות את סף ההבנה של התינוק.
8–12 חודשים – קביעות האובייקט מתבססת: התינוק מחפש חפץ גם כשהוא מוסתר לגמרי, למשל – מושך שמיכה כדי לחשוף צעצוע מתחתיה. עם זאת, הוא ייטה לחפש אותו במקום הקבוע, גם אם ראה אותו מוסתר במקום אחר.
💡 טיפ – הסתירו צעצוע אהוב תחת שמיכה, או התחבאו מאחורי ספה. התינוק יתחיל לחפש באופן פעיל.
12–18 חודשים – הפעוט מחפש את האובייקט במקום בו ראה אותו לאחרונה, אך אינו מבין עדיין שייתכן והאובייקט זז למקום אחר כשאינו רואה אותו.
18–24 חודשים – הבנה מלאה: הפעוט מסוגל לדמיין את קיום האובייקט גם כשאינו גלוי לעין, לחפש אחריו במקומות שונים ולהתמודד עם שינויים לא צפויים במיקומו. זהו שלב בו מתבססת החשיבה הסמלית במלואה – יסוד להתפתחות שפה, זיכרון ודמיון.

🔍 רוצים לבדוק באיזה שלב הילד שלכם? נסו כך:

הניחו חפץ אהוב מול התינוק ואז החביאו אותו מאחורי גבכם. אם הוא לא מחפש – נסו להניח אותו שוב מולו, הפעם תחת שמיכה. האם הוא מרים את הכיסוי? אם לא, כַסו רק חלק מהחפץ וראו כיצד יגיב.

ומה הקשר בין קביעות אובייקט לרכישת שפה?

רכישת שפה אינה תהליך אקראי, אלא מושתת על יכולות קוגניטיביות שמבשילות בשלבים מוקדמים של החיים. קביעות אובייקט היא אחת מאבני הבניין המרכזיות שמאפשרות לילד לפתח הבנה לשונית מורכבת.

השפה היא מערכת ייצוגית וסמלית – כלומר, מילים הן ייצוגים של אובייקטים, רגשות, רעיונות ופעולות, שלעתים קרובות אינם נמצאים מול הילד בעת הדיבור. כדי שהילד יוכל להבין שלמילה "כדור" יש משמעות קבועה, גם אם הכדור אינו נראה, עליו להחזיק במושג הקוגניטיבי שקובע כי הכדור עדיין קיים, גם כאשר הוא מחוץ לטווח הראייה. זו תמציתה של קביעות האובייקט.

ללא הבנה זו, מילות השפה היו נתפסות בעיני התינוק כבלתי יציבות או תלויות הקשר מיידי – למשל, ש"הכדור" קיים רק כשהוא רואה אותו. ככל שהתינוק מבסס את היכולת לדמיין את קיומו של אובייקט נעדר, כך מתפתחת יכולתו להכליל ולייצג אותו מנטלית, תהליך שהוא הכרחי להבנה ויצירה של שפה.

דוגמאות להשלכות של קביעות אובייקט על התפתחות שפה:

שיום (naming): היכולת לקשר בין מילה לבין אובייקט נעדר. לדוגמה, כשהורה אומר "הבקבוק במטבח", הפעוט מבין למה הכוונה גם אם הבקבוק לא בחדר.
שיחה על העבר או העתיד: שיח שאינו תלוי בכאן ועכשיו דורש ייצוגים מנטליים – גם של אנשים ואירועים שאינם נוכחים – ולכן מבוסס על קביעות אובייקט.

מחקרים התומכים בקשר

מחקרים אמפיריים מצאו כי ילדים המפגינים קביעות אובייקט מוקדמת ומבוססת היטב, נוטים גם להפגין הישגים מוקדמים בהתפתחות שפה. לדוגמה, מחקר של Ganea ועמיתיה (2007) הראה שתינוקות בגיל 15 חודשים הצליחו להבין שמילה יכולה להתייחס לאובייקט גם כאשר הוא מיוצג רק בתמונה – כלומר, גם כשאין חפץ פיזי נוכח, קיים קשר עקבי בין מילה לבין ייצוג מנטלי.

מחקר נוסף מצביע על כך שיכולת זו תורמת גם להבנה של כינויי גוף ושמות עצם כלליים בגילאי 18 חודשים ומעלה – שלבים קריטיים בקפיצת הדרך השפתית בגיל הרך (Deák, 2014).

סיכום

"קביעות אובייקט" אינה רק עיקרון תיאורטי – היא יסוד חיוני בהתפתחות ההבנה, הסמליות, הזיכרון, וכמובן – השפה. זיהוי השלב בו נמצא התינוק בתחום זה יכול לסייע להורים ולמטפלים להתאים את הסביבה הלימודית, המשחקים והאינטראקציות החברתיות לתהליכים הקוגניטיביים בהם הילד מצוי.

ביבליוגרפיה

Deák, G. O., Krasno, A. M., Triesch, J., Lewis, J., & Sepeta, L. (2014). Learning to share: The emergence of joint attention in infants. In P. Brooks & V. Kempe (Eds.), Encyclopedia of Language Development. SAGE Publications.
Ganea, P. A., & Harris, P. L. (2007). Thinking of things unseen: Infants' use of language to update mental representations. Psychological Science, 18(8), 734–739. https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.2007.01968.x
Piaget, J. (1954). The construction of reality in the child. New York: Basic Books.
Bremner, J. G., Slater, A. M., & Johnson, S. P. (Eds.). (2015). Perception and cognition: Developmental perspectives. New York: Psychology Press.